Listen Now

הפוטנציאל האמיתי בטכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה, זה מה שהן מלמדות אותנו על הקשרים בין הגוף לנפש: המוח לומד לתפוס טכנולוגיה כחלק מהגוף, ומערער את תפיסת ה"אני" המעוגנת בתמונת העולם שלי, באופן שווה ערך לשנים של מדיטציות. ד"ר רותם בנט מאמין שהחיבור בין מציאות מדומה לבינה מלאכותית יאפשר לנו בקרוב מאד לעצב עולמות כרצוננו, שיחתרו תחת האוטומטים שלנו, ויאפשרו לנו לפתח יכולות קוגניטיביות חדשות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לימודי מוגבלות לא מדברים רק על מי שהתרבות כרגע מגדירה כבעלי מוגבלות. העידן הפוסט אנושי מערער את כל ההגדרות, כך שנכה שבעבר הודר לשוליים, עשוי למצוא עצמו פתאום בחזית החדשנות, במסגור של סייבורג; ומנגד, כלל בעלי הגוף הביולוגי עשויים להיחשב כמוגבלים, בעידן של גופים משודרגים. לימודי מוגבלות מציעים תיאוריה ביקורתית פוסטהומניסטית עדכנית, עם ערכים אלטרנטיביים לתרבות הקפיטליסטית האייבליסטית של השגיות ושיפור עצמי מתמיד. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

האנתרופולוגיה הבינה שצריך לחקור את יחסי הגומלין של האדם עם סביבתו, הכוללת מינים ביולוגיים אחרים וגם אובייקטים, ומנסה להפוך ממדעי האדם ל"אנתרופולוגיה של החיים". הפרק עוסק במחקרי אתנוגרפיה רב מינית, שערכה ד"ר אורית הירש-מציאולס ביוון ובארץ, ובסוכנות החברתית של חיות לוויה בחיינו, בייחוד במצבי משבר כגון מגפת הקורונה, או המלחמה באוקראינה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

האוטופיזם הטכנולוגי מזהה את הטכנולוגיה עם קדמה ורואה בה פתרון אחד לכל הבעיות האנושיות. על אף היותה מוצדקת באמצעות מחקרים מדעיים, זוהי תפיסה טלאולוגית של גאולה באמצעות טכנולוגיה, שאותה ירשה הנאורות החילונית מהנצרות. במוקד הפרק עומדים מחקריו של ד"ר אלון הסגל על התנהגות אנושית חברתית נחילית, המשרטטים נרטיב לינארי מעריכי, שבמסגרתו לא ניתן לחזור לאחור, אל הטבע, אבל ייתכן שבתוכנו טמונה טכנולוגיה שטרם חקרנו, שהיא הפוטנציאל האמיתי של הטבע האנושי. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

עליית השמרנות לא מבטלת את הפמיניזם, אלא מתעדפת את הגרסה המהותנית שלו, על פני הגרסה הפוסטמודרנית/קווירית. ד"ר עינת רמון קושרת את הפוסט-מגדר ותיעוש הרבייה לפוסט-אנושיות. היא משלבת הגות יהודית עם אבולוציה ואתיקה קלאסית, לכדי טענה כי החופש לא נמצא בנזילות, אלא דווקא בספקטרום שבין הקטגוריות המסורתיות, ושעדיף לעבוד את האל, גם אם לא מאמינים בקיומו, מאשר לסגוד לטכנולוגיה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

התיאוריה הביקורתית במשבר כי ההומניזם במשבר. רוזי בראידוטי מציעה תיקון עם תיאוריה פוסט-הומניסטית פמיניסטית, ממקום של אישרור לאדם ועבודה יצירתית עם המגבלות הקיימות שלנו. את הסובייקט ההומניסטי המסורתי שמוגדר על ידי הזכות לחירות, היא מציעה להחליף בסובייקט נומאדי שמוגדר על ידי הדרישה לאחריות, ובפרק נלמד איך עושים זאת. יערה רוזוליו טוענת על בסיס בראדיוטי, שהמצב האונטולוגי שלנו הוא מצב של שכחה תמידית, וזה מה שמאפשר לנו להזדהות עם הרעיון של האינדיבידואליות, בזמן שבפועל אנחנו רשת, חלק ממארג מסועף של קשרים. אבל הפתרון הוא לא להיזכר, זה קשה עד בלתי אפשרי, אבל אולי אפשר להשתמש בשכחה באופן יצירתי, כדי לשכוח לשכוח? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

מטבעות קריפטו ושוק אמנות הניפטי הם רק שני יישומים על גבי הבלוקצ'יין. ד"ר מילי פרי מהמרת דווקא על הדאו (ארגון אוטונומי מבוזר) בתור ה"קילר-אפ" של הבלוקצ'יין. הדור הבא של הרשת המכונה ווב 3.0 מורכב מפרוטוקולים חדשים, שמבקשים לממש את החזון המקורי של האינטרנט המבוזר וקהילות הקוד הפתוח, לשחרר אותנו מעול הפלטפורמות, ולהשיב לנו את הבעלות על המידע שלנו. האם מדובר שוב באוטופיה נאיבית, או שמא בשלו התנאים להזדמנות שנייה? ואם זה יצליח, באיזה מחיר? את זאת ננסה לברר בפרק. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

זו טעות להתייחס לביטקוין ודומיו כאל כסף. הם לא עומדים באף קריטריון של כסף, ודומים יותר להימור בקזינו, שרשויות המס מגדירות כנכס פיננסי ברמת סיכון גבוהה. אמנון נויבך רואה בביטקוין טכנולוגיה מובלת אידאולוגיה ליברטריאנית, שאינה מתאימה לכלכלה אנושית, ומסמן את קבוצת סייפרפאנק כמי שעומדים בפועל מאחורי "סאטושי נאקומוטו" ממציא המטבע. לדעתו, התרומה המרכזית של הרפתקת הקריפטו, היא פיתוח טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ודחיפת הבנקים העולמיים להמציא מטבע דיגיטלי מדינתי שיחליף את הכסף הנוכחי שלנו.  לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

המחשב כפי שאנו מכירים אותו הגיע לגבול החומרי של מזעור ומהירות, שאותו לא ניתן לחצות מבלי לשנות לגמרי את הקונספט של מחשב. פרופ' יוני דובי מסביר מדוע המחשב הקוונטי רחוק יותר ממה שחשבנו, ומדבר על הפתרונות הקרובים יותר: להחליף את הרכיבים האלקטרוניים במולקולות דנ"א, ולייצר רכיבים אלקטרוניים שמחקים דרכי פעולה של נוירונים. אבל גם במסלולים הללו לא ניתן להתחמק ממכאניקת הקוונטים, שהיא החוקיות השולטת בגדלים המזעריים שהגענו אליהם. עוד בפרק: ביולוגיה קוונטית והתרומה האפשרית שלה לטכנולוגיה, ומקורות אנרגיה חדשים. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

ברובוטים חברתיים חשובה לנו הרבה יותר האינטראקציה מאשר האינטליגנציה. פרופ' גיא הופמן מתייחס לגוף הרובוט כאל ממשק משתמש, ומביא לרובוטיקה שיעורים מעולמות האנימציה והמשחק, שמייצרים רובד אחר של האנשה ואישיות, המבוססות על תנועתיות. הוא תכנן את שחקן התיאטרון הרובוטי הראשון שהיה בכלל מנורה בהשראת המנורה של פיקסאר, ואת הרובוט שמאלתר ג'אז בזמן אמת עם נגנים אנושיים וגם "נהנה" מהמוזיקה. כמו כן, הוא ביצע עשרות מחקרים שחושפים את מגוון ההשפעות הפסיכולוגיות שיש לרובוטים על בני אדם. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

ידע אלגוריתמי שמבוסס על נתונים מייצר סוג חדש של ידיעה עצמית, שמנוגד לאופן בו הפסיכואנליזה תופסת את הסובייקט. היא אינה מבוססת על שפה, והיא מדירה אותנו מתהליך הגילוי והעיצוב העצמי. הנאורות התייחסה אלינו לפי האידאל והפוטנציאל שלנו, כיצורים רציונליים שחותרים לחופש ומסוגלים לשינוי, אך אלגוריתמים מנסים לייצר בני אדם צפויים יותר, ולפתות אותנו לחזור שוב ושוב על הדפוסים שהם כבר זיהו בנו. בנוסף, הפניה הפרסונלית שלהם לכל אחד מאתנו, היא בבחינת הפרד ומשול, שמפקיע את מרחב הדיון הפוליטי בנושאים מורכבים, ומנחית הכרעה מבחוץ. הספר החדש של פרופ' ערן פישר "חושבים בשבילך: מבט ביקורתי על אלגוריתמים", משרטט את קווי המתאר של המתקפה האלגוריתמית על הסובייקטיביות.  לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הסיכוי שאנחנו לבד ביקום נמוך מאד, כי רק בגלקסיה שלנו יש כמה מיליארדי פלנטות עם תנאים מתאימים לחיים דומים לשלנו, אבל מכיוון שאנחנו עדיין לא יודעים כיצד נוצרו חיים, קשה לדעת בוודאות מה נוצר בכל פלנטה כזו, אם בכלל. השמש שלנו צעירה יחסית אז הסיכוי גבוה שהחיים האחרים בגלקסיה ותיקים ומתקדמים מאיתנו בהרבה, ולפרופ' חגי נצר יש השערה מעניינת מי או מה הם. בפרק הוא מסביר מדוע הסיכוי להיפגש איתם הוא נמוך, מצד אחד, ומצד שני, מדוע ייתכן שהם כבר ביקרו או מבקרים אותנו. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

אם אנחנו יוצאים למסעות בחלל מתוך מיינדסט אנושי עדיף שנישאר בבית. אפשר ללמוד מיחסינו לבע"ח מה יקרה לצורות חיים פחות מתקדמות אם נחליט לחקור אותן, ומהדמיון הקולנועי שלנו נראה שהמפגש עם יצורים דומים לנו ככל הנראה יהיה אלים. בספרו "טורפי העולמות", אורן בן יוסף מבקר את כשלי הדמיון שלנו לגבי חייזרים והתקשורת איתם, שנובעים מהצורך לראות את עצמנו במרכז היקום, ומנסה לפתוח לנו קצת את הראש לכיוונים אחרים. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הספרות העכשווית כבר לא אוטופית ולא דיסטופית. היא לא מנסה להחזיר את הגיבור שלה הביתה או לחפש עבורו צדק. היא מדמיינת עבר חלופי כדי להציע עתיד חלופי, מערערת את התחושה שהעתיד ידוע, ומסמנת אחריות הדדית וקשרים בין אנשים כמה שעושה את הסובייקט, ומה שחשוב באמת. ד"ר קרן עמרי סוקרת את המגמות הפוסט הומניסטיות בתרבות, דרך סוגות כמו אפרו-פוטוריזם והיסטוריה חלופית. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הפרק מתחקה אחר גלגוליו השונים של מוטיב תרבותי עתיק יומין: האישה והדרקון. ראשיתו כבר בחיבור בין אישה לנחש בגן העדן, ואולי עוד הרבה לפני כן, כשהשניים היו כוח אנדרוגיני אחד. ביוון העתיקה ובנצרות הדמויות הופרדו, מוגדרו בבירור, שויכו מי לטוב מי לרע, קובעו בתבנית מאבק משולש של אביר, דרקון ונסיכה, אך באמנות נותרו ספיחים חתרניים למסרים הללו, שמתפרצים כיום דרך אמנות הפנטסיה, המבקשת להשיב את העוצמה הטרום-בראשתית, המורכבות, והפלואידיות לחיינו, דרך השימוש במוטיב זה. מלילית, דרך מרגרט הקדושה, ועד לדאינריז טארגאריין – על האחר/ת האולטימטיבי/ת אז והיום. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

ימי הביניים הוגדרו על ידי המעבר לרנסנס שבו התפתח ההומניזם המערבי. כיום, כשהפוסט הומניזם חותר תחת הנחות ההומניזם, מה שמתפרק נראה ומרגיש קצת כמו מה שהיה לפניו. חזרה לימי הביניים היא מטפורה שלילית, אך ימי הביניים היו תקופה רב תרבותית עם המון חדשנות, שבה נולדה התרבות הפופולרית הדתית שעיצבה את תרבות המדיה והזירה הדיגיטלית בימינו. כשאנחנו שומעים ולא רק קוראים ספרים, מדברים בתמונות, ערך הפרטיות מתמסמס, ובעלי הפלטפורמות מתנהלים כלורדים פיאודלים, אנחנו מעצבים עתיד שדומה מאד לעבר הימי ביניימי.לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

אם האדם הוא הסיפורים שלו על עצמו, אז מי הוא המין האנושי? מהסיפור הראשון על כישלון האלמוות ועד לאפשרות של הסיפור האחרון על כישלון הזיכרון, הפרק מנווט ברשת התרבותית של הנרטיב האנושי עם הקברניטה נועה מנהיים, ומראה כיצד תמיד היינו פוסט אנושיים. דרך המפלצות שבראנו בדמיון ובמציאות, השערים במציאות שדרכם ניסינו לעבור לממלכת הדמיון, הסיפורים על טכנולוגיה והסיפורים כטכנולוגיה, וכלה במוטציות האבולוציוניות שסיפורים עוברים בימינו עד כדי איום במות הנרטיב. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש. כדאי לבדוק גם את הפודקאסט החדש שלי "דינוזאוריות רשת" על ההיסטוריה של האינטרנט הישראלי

מהי הסכנה האמיתית בדיפ פייק ופייק ניוז? מדוע שיתופים ברשת הם סוג של מגדל בבל אפיסטמי שמקשה על רכישת ידע והגעה להאמנה אחראית? האם מכונה יכולה לתת עדות במובן הפילוסופי, או שאולי העניין הוא שגם בני אדם לא תמיד עומדים בסטנדרטים האלו? פילוסופים לא שאלו עד כה, כיצד התלות שלנו בטכנולוגיה שדרכה אנחנו רוכשים ידיעה, משפיעה על היכולת שלנו לדעת. ד"ר בועז מילר מפתח אפיסטמולוגיה חברתית של טכנולוגיה, ממשיג את השפעתן של האפשרויות הטכנולוגיות החדשות שנפתחות בפועל על מושגי יסוד בתורת ההכרה, ומציע כפתרון את האפשרות להטמיע נורמות ולייצב אותן באמצעות הטכנולוגיה עצמה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הנחות היסוד הכי בסיסיות של הסוציולוגיה הפסיקו להיות רלוונטיות בעולם הדיגיטלי. פרופ' אורי שוורץ כתב ספר שמסביר מה באמת נשתנה ולמה זה משמעותי. מאינטראקציות שהפכו לחפצים, דרך הון חברתי בצורת עוקבים שהפך למשאב קריטי בדומה לכסף, ועד לכח האלגוריתמי, שהפך את הרישות החברתי מצורה לייצג את החברה, לדרך למשול בה. כל זאת מוביל לחשיבה חדשה על כח כיום, כמשהו שאינו עובר עוד דרך תודעת האדם, ולכן גם אינו יכול להתממש באופן דמוקרטי. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

מעצבי אינטראקציה דואגים להסיר כל חיכוך מדרכנו, כדי שכל תהליך יהיה לנו כמה שיותר זורם. אבל מרוב אופטימיזציה של זרמים כאלה, אנחנו נסחפים בעוצמה לתהום, ומה שבאמת חסר לנו זה נקודות חיכוך להיאחז בהן והזדמנויות לפעולה. מושון זר אביב חושב שזה ככה לא רק במערכות דיגיטליות, אלא גם באתגרים חברתיים ופוליטיים. בעזרת מושגי יסוד בחקר אינטראקציה כמו פלואו, פריקשן, אפורדנס וסיגניפייר, הוא מנתח בצורה מקורית ומרעננת את חוסר הפעולה האקלימי והאכזבה ממחאות חברתיות, לצד ההצלחות של הקורונה ושל קולקטיב החוב שיצא מתנועת אוקיופיי. עיצוב אינטראקציה הוא לא למעצבים בלבד, אלו כלים לכל תחומי חיינו. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש