Listen Now

בפרק האחרון של ספר יהושע, כיעקב וכמשה לפניו, יהושע מזמין את עם ישראל לנאום הגדול שלפני מותו. במבט ראשון הכל נראה תקין, אך בעיון מעמיק צצות שאלות, שהולכות ומתגברות יותר ויותר, עד לרעידת אדמה שבסופו. מי באמת הוציא את ישראל ממצרים? מהי הצרעה? מתי נלחמו ישראל עם אנשי יריחו? מה פתאום יש מקדש בשכם ומה הקשר ליעקב החוזר לארץ מחרן מחד ולסופרים הגלותיים מאידך? והאם ייתכן שבפרק הזה נמצאת היסטוריה חלופית, אלטרנטיבית, "אפרתית", שכמית, שחותרת תחת הנרטיב הקנוני המוכר?כל התשובות בפרק זה של יהושע יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם.

"שיר השירים אשר לשלמה" כך נפתחת המגילה אשר עומדת במרכזו של הפרק הזה של "עושים תנ"ך". פתיחה שהפכה כבר לאייקונית. אבל לא רק הפתיחה של המגילה מוכרת, ברבות השנים ציטטו משיר השירים ציטוטים לרוב: מ"הנך יפה רעיתי, הנך יפה" של עידן רייכל, דרך "אל גינת אגוז" ו"קול דודי הנה זה בא" של לוי תנאי ועד "ניצנים נראו בארץ" של נחום היימן (שלא לדבר על המוני ציטוטים ששולבו במהלך הדורות במכתבי אהבה...). האם כותרת המגילה "שיר השירים אשר לשלמה" מסתירה את העובדה כי המגילה לא פעם לועגת למלך אשר נחשב לחכם בכל אדם? איך נכנסה שירה אירוטית, לקודקס המקודש שלנו? האם באמת מדובר באלגוריה כפי שטען רבי עקיבא? או שמא מדובר באסופה של שירי אהבה אשר מכילה לא מעט חידתיות כפילויות ו....סקס? ואולי- כבר נביאי ישראל השתמשו ב"טריק" בו השתמש בהמשך רבי עקיבא, על מנת "להכשיר" את המגילה- בהכניסם רמזים לשירי אהבה אשר היו מוכרים בימיהם, לנבואותיהם? בפרק זה מתארח חתן פרס ישראל פרופ' יאיר זקוביץ לשיחה על גברים, נשים, אהבה, תנ"ך ומה שביניהם.האזנה ערבה יותם

פורים בפתח וכולם במתח, ולכן זהו זמן טוב להיזכר, רגע לפני שתפתחו את משלוחי המנות ותשתו עד דלא ידע, בפרק המספר את הצדדים שלא הכרתם במגילת אסתר.כולנו מכירים את סיפור המגילה. קל, לא? רק נדמה לכם שאתם מכירים את הסיפור. למגילה יש צדדים חידתיים, אפלים וסודות לא פתורים.היה היה מלך, ולו אישה סרבנית שאת מקומה תפסה אישה נאה ויהודיה בשם אסתר ולה דוד אמביציוזי בשם מרדכי. היה גם את המן- הוא היה רשע. הרשע ניסה להשמיד את כל היהודים אך מזימתו סוכלה ע"י אסתר היפה. הרשע נתלה ודודה של המלכה זכה בהדר ותפארת על סוס לבן...לכאורה מדובר בסיפור אגדת וולט דיסני קלאסית, פשוט וברור. אבל, מסתבר, כמו בדרך כלל ב"עושים תנ"ך", שהסיפור אינו פשוט כפי שהוא נראה במבט ראשון. בפרק זה אני מארח את ד"ר חיים חיון מהחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים, ובו נדבר על הסודות, הדמויות המסתוריות, המסכות וננסה להאיר את הצדדים האפלים של המגילה.האזנה נעימה,יותם.

את הפרק הקודם סיימנו רגע לפני הכניסה למפגש פנים אל מול פנים, ללא זכוכית, עם הפלא שנקרא מגילות מדבר יהודה.פרק זה מתחיל בדיוק בנקודה בה הפסקנו בכניסה למעבדת שימור מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות.מהם הסימנים השחורים שבתחתית חלק מהמגילות? האם הסופרים מחקו מילים במגילות? ומה קרה כשנזדקקו למחוק את השם המפורש? איזה משלוח ביקש שמעון בר כוכבא מהמרכז הלוגיסטי? איך צילום באורכי גל שונים חושף לנו עוד סודות מעולמן של המגילות? על זאת ועוד- הצטרפו אלינו לביקור שטח מיוחד במעבדה הסודית.האזנה נעימהיותם

ב"עושים תנ"ך" אנחנו יוצאים, בכל פרק למסע היסטורי אחר, בד"כ לתקופת המקרא (אבל לא רק...). בכל מקרה, המסעות הללו- נאים ומעניינים ככל שיהיו, רובם ככולם, מטבע הדברים הינם מסעות וירטואליים לחלוטין. בפרק המיוחד שלפניכם יצאנו למסע של ממש. לא, לא כמטאפורה, אלא מסע אמיתי, שהתחיל בנסיעה לירושלים והסתיים בהתרגשות רבה בביקור במעבדת שימור מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות. במעבדה הסודית, שנמצאת אי שם בתוך מתחם מוזיאון ישראל, פגשנו בצוות יחידת השימור. שוחחנו עם ד"ר ג'ון עוזיאל מנהל היחידה, טניה המשמרת הראשית וד"ר הילית כהן מנהלת מעבדת השימור. אבל בעיקר - נפגשנו ללא חוצץ או זכוכית, פנים אל מול מגילה בפיסות היסטוריה של העם היהודי. הצטרפו אלינו למסע המרתק לימי בית שני: איך נמצאו המגילות? מי האנשים שכתבו אותן והאם הם היו חברי כת? איך טופלו המגילות בשנים הראשונות למציאתן ומדוע הדבר כמעט והרס אותן? איך משמרים את המגילות כיום? מה עשו כותבי המגילות כשטעו בכתיבת השם המפורש? אילו עוד מגילות נמצאו במדבר? איזה משלוח ביקש בר כוכבא מאנשיו לחג הסוכות? מה רשום בתלוש משכורתו של חייל רומאי שצר על מצדה ומדוע וייתכן והוא השליך אותו בזעם לאשפה לאחר שקרא אותו? על זאת ועוד - בפרק מיוחד זה של עושים תנ"ך האזנה נעימה יותם

ספר התנ"ך הינו אבן הפינה של תרבות ישראל ועל המקרא מבוססות לא מעט מתרבויות המערב. הטקסט המכונן של העם היהודי הינו כמובן הבסיס לדת היהדות אבל גם לנצרות וגם לאסלאם. תרבות המערב הושפעה ממנו רבות, משמות הגיבורים דרך השפה העברית האלפבתית ועד ממסורות ואפילו חגים. אבל, לעיתים שוכחים כי התנ"ך הביא לעולם לא מעט מהפכות. בפרק זה בו מתארח פרופ' יאיר זקוביץ, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, מחבר הספר, "התנ"ך: מהפכת אלוהים". נשוחח על חלק מאותן מהפכות כפי שמופיעות בספרו שיצא לאור לא מזמן. בין היתר נדון במהפכה המונותאיסטית, מהפכת הסיפורת, מהפכת העיר ירושלים, מהפכת הקאנון, המהפכה הדידקטית. היכן מוצא פרופ' זקוביץ קשר ומוטיבים משותפים בין הסיפורת המקראית לבין התיאטרון? למה מהפכת ירושלים היא מהפכה מפתיעה? מדוע ההפרדה בין התורה לבין הספרים שבאים אחריה בקאנון גרמה לבעיות? ואיזו מהפכה מבין כל המהפכות שמביא לנו התנ"ך - הכי השפיעה עלינו, אפילו עד היום? על כך ועוד, בפרק זה של עושים תנ"ך. האזנה נעימה, יותם.

נתחיל בסוף- היה או לא היה? אחים לנשק או נאהבים? חברים או בני זוג? המקרא מוסר לנו שיהונתן אהב את דוד וחשק בו, שהוא נתן לו את בגדיו, שהם התנשקו, שדוד מקונן עליו שנפלאה אהבתו לו מאהבת נשים. על פי התיאור המקראי בין השניים הייתה חברות אמיצה: הם כרתו בניהם כמה פעמים ברית, בכמה הזדמנויות שונות יהונתן סיכן את נפשו עבור דוד, המדרש מצידו נותן את יחסי דוד ויהונתן כדוגמא ל"אהבה שאינה תלויה בדבר". החברות ביניהם ללא ספק יוצאת דופן על רקע חברויות אחרות במקרא. האם מדובר רק בברית בין לוחמים? מדוע יהונתן גיבור החיל, האיש שהביא לניצחון מזהיר מול הפלישתים והיה היורש המושלם לשאול אביו- בסופו של דבר מוותר לדוד על המשרה הרמה- מלך ישראל? ואיך כל השאלות הללו קשורות לאימפריה החיתית ולמלך חתושילי השלישי (מי??) בפרק זה של עושים תנ"ך מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, לשיחה על זוגיות תנכית, בריתות ואפילו לא מעט אהבה מכיוון בלתי צפוי... זיכרו – כולם אוהבים את דוד!

בפרק זה של עושים תנ"ך נמשיך לעסוק בממלכת ישראל ובממלכה האחות השכנה, ממלכת יהודה. והפעם- המנה העיקרית בסיפורה של מלכת ישראל: השושלת הגדולה, המלך הגדול הראשון הלא הוא עמרי.מה הרקע ובאיזו צורה צמחה מיני אימפריה אזורית ואיך אנו יודעים עליה, למרות חוסר השתקפותה בטקסט המקראי? איך ניתן ללמוד על אותה התפשטות טריטוריאלית של הממלכות העבריות? על איזה רקע התנגשו הממלכות האזוריות הבולטות של התקופה- ישראל ודמשק? מה ניתן לספר על התקופה מבחינה ארכיאולוגית? מדוע ישנו קושי מסוים בממצאים המעידים על התרבות החומרית? מה אנו יודעים על התיאולוגיה שהייתה מקובלת בשתי הממלכות? ואולי הכי חשוב - כיצד בסופו של דבר השושלת מסתיימת והממלכה קורסת? על כך ועוד - בפרק נוסף זה שכולו, שוב- אל-אל ישראל. האזנה נעימה, יותם

לכבוד הנר הראשון של חנוכה, אנחנו מביאים לכם בשידור נוסף את הפרק בו שוחחנו עם שחר ענבר חוקר המקרא על הסיפור האמיתי של חג החנוכה. מה יהיה בפרק? ובכן, את החושך נגרש מכל הדברים שחשבתם שידעתם על חג החנוכה. האם נס פך השמן באמת קרה? האם המכבים נלחמו בכלל ביוונים? האם אכן מדובר היה במלחמת מעטים מול רבים? מי התחיל את המרד והאם בכלל ניצחנו בו? ולמה חז"ל ניסו לטשטש את ההיסטוריה סביב החג הזה? בפרק הזה, החוקר המקראי שחר ענבר, יהיה לנו לשמש לגבי מה באמת קרה שם. האזנה נעימה, יותם. https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/18/profindler-bible-hannukah/

בפרק של עושים תנ"ך נמשיך לעסוק בישראל, אותה כינינו "הממלכה הנשכחת" ולא בכדי. נדון ב-50 השנים הראשונות לקיומה של ממלכת ישראל וכבר בפתיחה נשאל מדוע אותן שנים ראשונות קשות להגדרה? עד כמה ממלכת יהודה וממלכת ישראל היו דומות אחת לשנייה? האם הן באמת היו ממלכות אחיות? מה היו ההסדרים והיחסים בניהן? הרי מדובר בחלוקה די מלאכותית של השטח? באופן מפתיע (או שמא לא...) הנושא הפשוט לכאורה בו אנו דנים - "ישראל" מעלה שאלות רבות נוספות: כיצד ירבעם ורחבעם, שני המלכים הראשונים, שצמחו בעת ובעונה אחת נושאים שם כל כך דומה? האם זאת יד המקרה? למה באותן שנים ראשונות בהן אנו עוסקים בפרק זה בממלכת ישראל התחלפו מלכים כה רבים, בעוד שבממלכת יהודה שלטה שושלת אחת יציבה מבית דוד? וכיצד ייתכן שפרופ' ישראל פינקלשטיין, האורח שלנו בפרק זה, מסכים לקבל את סדר המלכים וזמניהם הכרונולוגי, כפי שמציין התנ"ך בתקופה זו? מה אנו יודעים על שני המלכים היותר משמעותיים של ממלכת ישראל באותה התקופה- ירבעם הראשון ובעשא? מה ניתן לספר עליהם מצד המקרא ומן הצד הארכיאולוגי? על כך ועוד - בפרק נוסף זה שכולו אל-אל ישראל. האזנה נעימה, יותם https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/12/panda-bible-israel2/

כשהוקמה מדינת ישראל עלתה השאלה כיצד לקרוא לה, האם מדינת יהודה שהרי כולנו יהודים והרצל, חוזה המדינה דיבר בספרו המפורסם על "מדינת היהודים" או שמא יש לקרוא למדינה החדשה ציון? או אולי בכלל "מדינת ישראל" מכיוון וכולנו למעשה צאצאיו של יעקב הלוא הוא ישראל. הסוף ידוע כמובן ו"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל". את רוב הטקסט המקראי, כך אומר המחקר, כתבו ביהודה, בבבל ובפחוות יהד. אז מדוע אם כן חשוב בכל זאת ללמוד על ממלכת ישראל? בפרק ראשון זה בו נארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, נשוחח על הממלכה שאנו מכנים "הנשכחת"- ממלכת ישראל. מדוע היא נשכחת אם בכל זאת אנחנו חיים ב"מדינת ישראל"? כיצד ראו היהודאים את ממלכת ישראל והאנשים החיים בה? איך צמחו ישראל ויהודה זאת לצד זאת מה היה השונה והמחבר בניהן? כיצד קרה שישראל ויהודה, שתי ממלכות עבריות, די דומות האמת, צמחו בעת ובעונה אחת? ובכל זאת - מה הם ההבדלים הדמוגרפים, החברתיים, וההיסטוריים בינהן? מה גרם לנפילת ממלכת שאול? מה אנחנו יודעים על ירבעם וכיצד קמה ממלכת הצפון שהנהיג? איזו ספקולציה מעלה פרופ' פינקלשטיין בנוגע לירבעם ולשישק? על כל זאת ועוד בפרק ראשון זה שכולו אל-אל ישראל. האזנה נעימה, יותם https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/28/iasa-bible-israel1/

כשאנחנו שומעים את המילה 'אפוקליפסה', לרוב עולה בדמיוננו תמונה של סוף העולם, לא מעט בעקבות הסרט המופלא "אפוקליפסה עכשיו" אבל האמנם אפוקליפסה הינה רק סופו של העולם? אמנם, בעולם המערבי-נוצרי רוב האנשים יקשרו את האפוקליפסה לספר חזון יוחנן מהברית החדשה, המתאר מחזות עקובים מדם של החרבת העולם, אך למעשה, בשדה המחקר האקדמי המושג מתקשר לתופעה רחבה הרבה יותר. סוף העולם הינו רק חלק קטן מאותה ספרות אפוקליפטית. מהי הספרות הזאת? מה הם הטקסטים האפוקליפטים ולצורך מה נכתבו? האם הספרים האפוקליפטיים מביעים רעיונות שהם כפירה ברעיונות התנ"ך הבסיסיים? ואם כן, מדוע ספר דניאל, אשר גם בו ניתן למצוא יסודות אפוקליפטיים נכנס לקאנון המקראי? מה הם התנאים המגדירים ספר כאפוקליפטי? מה הקשר בין האפוקליפסה לתורת הנסתר? מה ההבדל בין נבואה לאפוקליפסה? מהם המסרים הגלויים והסמויים בספרים אלה? ומה נוכל ללמוד על ההיסטוריה שלנו מהסיפורת הזאת? מוזמנים להאזין לפרק מרתק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א, שמעורר לא מעט נקודות למחשבה על סופו של העולם, אבל לא רק.... האזנה נעימה, יותם. https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/14/doors-bible-apocalypse/

נדמה שאין צורך להסביר מהם עשרת הדברות, אולי אחת מהרשימות המוכרות ביותר בעולם המערבי ובטוח מהידועות ביותר במקרא. מה החשיבות שלהם בראיית המסורת היהודית? האם יש להם מעמד מיוחד? מדוע בעבר נהגו לדקלם את עשרת הדברות בזמן התפילה ולמה מנהג זה הופסק? מה הם ההבדלים בין הגרסאות השונות של הדברות והיכן ניתן למצוא אותם בתנ"ך אבל גם בטקסטים חוץ מקראיים? אז בפרק זה של עושים תנ"ך - שחר ענבר, חוקר המקרא, מגיע לעשות סדר בדברים. איך ניתנו לוחות הברית? כיצד הם נראו ומה הייתה חלוקת הדברות על הלוחות? בשביל מה מלכתחילה חוברו הדברות? והכי חשוב כמובן- מה באמת כתוב בהם והאם יתכן שעד היום הבנו את משמעותם בצורה לא נכונה, בגלל תפיסה שגויה ואנכרוניסטית? האם ייתכן כי למעשה כתובים בהם דברים שונים לחלוטין ממה שאנו רגילים לחשוב? על כל שאלות אלו ורבות נוספות בפרק זה. האזנה נעימה, יותם. https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/30/doors-bible-commandments/

סיפור עקדת יצחק הוא סיפור אהוב המוכר לכל ילד יהודי נוצרי ומוסלמי. במבט שטחי הוא נראה פשוט, אבל קריאה מעמיקה חושפת לא מעט בעיות, ספרותיות ומגמתיות: מה הקשר בין העקידה לגירוש ישמעאל? האם צודקת ההנחה שהעקדה ארעה בהר הבית, המקום בו יוקם לימים בית המקדש? מדוע אברהם משקר לנערים שהוא ויצחק יחזרו בשלום אם הוא יודע שיחזור לבד? בן כמה היה יצחק בזמן העקדה? ולהיכן הוא נעלם פתאום באמצע הסיפור? האם ייתכן והסיפור מלמד על היחס של אלוהים להקרבת ילדים, ואם כן- היכן נמצאות דוגמאות נוספות לקרבן אדם מהסוג הזה? בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נענה על כל השאלות הללו, ועל שאלות אחרות מסקרנות לא פחות, כמו האם ייתכן שלפי המחקר ואפילו לפי המסורת היהודית, הסיפור מעלה את האפשרות שאברהם דווקא כן שחט את יצחק, בנו, יחידו, אשר אהב? האזנה נעימה, יותם. https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/18/panda-bible-isaac/

רגע לפני שמתחיל החג רצינו לחזור יחד אתכם לפרק בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר. יחד נדון בחג שאפילו התנ"ך עצמו טורח לציין שהוא נחוג לציון אירוע שלא התקיים. האם ייתכן שבכלל מקורות החג הינם פגאניים-כנענים? אז למה באמת יושבים בסוכות? מדוע נצטוונו ליטול ארבעה מינים? מהי שמחת בית השואבה ואיך היא קשורה לג'גלינג? אז בין שרשראות ממגזינים לאושפיזין ולשלומית – חוזרים לפרק מיוחד לחג הסוכות. האזנה נעימה, יותם. https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/04/metro-bible-sukkot/

לכבוד ראש השנה החלטנו להעלות שוב פרק מרתק בו אירחנו את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה חגיגית במיוחד. בפרק נדון בשאלות סביב החג שכולנו אוהבים, אבל לא בטוח שמכירים עד הסוף: האם השנה באמת מתחילה בא' בתשרי כמו שלימדה אותנו הגננת? האם לפי התנ"ך יש לתקוע בשופר בראש השנה? מדוע חוגגים את החג במשך יומיים? והאם מדובר בכלל בחג יהודי מקורי? אז בין ראש של דג, גרעיני רימון ותפוח בדבש – חוזרים לפרק מיוחד לרגל השנה חדשה הבאה עלינו לטובה. האזנה נעימה, יותם. https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/22/metrobible-new-year/

החגים ממש בפתח, ועונת הטיולים של חגי תשרי כבר החלה. בפרק זה אנו ממשיכים הטיול(ים) שהחלנו ומארחים את הלל צסלריס, מדריך טיולים ומורה דרך, לשיחה על עוד טיולים ברחבי ישראל, סיורים מומלצים מעניינים ולא שגרתיים - אבל כולם פוסעים בעקבות תקופת המקרא וההיסטוריה של ארץ ישראל (ולא רק...). והפעם: אנו מגיעים גם למרכז הארץ. מה ניתן למצוא ביפו, מעבר לאיזכורה בספר יונה הנביא? כיצד גן הפסגה מתקשר למצרים? מה עשו הפלישתים דווקא בירקון? כיצד הגיאוגרפיה באזור בימינו, שונה מזאת שהייתה קיימת בתקופת המקרא? מה משותף בין נחל הירדן לירקון ולירמוך? ומה נוכל למצוא במוזיאון ארץ ישראל בת"א? משם נמשיך לשומרון - לב ממלכת ישראל: נגיע להר גריזים, לאתר הארכיאולוגי הגדול ביותר באזור המוכר לנו ממעמד הברכה והקללה של יהושע בן נון. מה נוכל ללמוד באתר על השומרונים? מי הם היו? מה הם עשו? האם עזרא ונחמיה ניצחו במאבק ונידו את השומרונים? מה עוד נוכל למצוא בצפון, באזור עמק יזרעאל? מה ניתן להסיק על פועלו של אחאב מתל יזרעאל? האם מעיין חרוד זהו המעיין בו נבחרו 300 הלוחמים המובחרים על ידי גדעון בהוראת ה'? ולמיטיבי לכת- איזה אתר חשוב, מופלא ובעל חשיבות היסטורית גדולה נמצא בשטחי הרש"פ, אתר הקשור למלך הגדול עמרי? אז קחו תרמיל, מקל, נעליים נוחות, מים והרבה מצב רוח טוב... וכמובן - את התנ"ך ובואו לטייל עמנו האזנה נעימה, יותם. https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/19/panda-bible-travel2/

החגים כבר ממש בפתח, החום (מעט) יורד ואין זמן מתאים יותר להתחיל להיערך לעונת הטיולים של חגי תשרי. בפרק זה אנו מארחים את הלל צסלריס, מדריך טיולים ומורה דרך, שיספר לנו על טיולים ברחבי ישראל - שכולם ברוח ובעקבות תקופת המקרא (ולא רק...) בצמד הפרקים המיוחד הזה נביא בפניכם מספר סיורים מומלצים מעניינים ולאו דוקא שיגרתיים, אבל כולם סביב התנ"ך וההיסטוריה של ארץ ישראל. כיצד יהושע קשור לאשדוד? מה קרה בעיר בתקופת הברזל? מאיזו תקופה המצודה שלחוף ימה של אשדוד? מה אפשר לראות במוזיאון היחידי בעולם שמוקדש כולו לתרבות הפלישתית? איזו פנינה נסתרת מתחבאת באשקלון? מה היא בנייה מגליתית והיכן ניתן לראות אותה? אילו עתיקות מתחבאות באזור אשקלון, עיר הנמל הפלישתית? מה ניתן לראות במוזיאון המזגגה המספר את סיפורה של התרבות הפיניקית? היכן מוזכר אזור חוף דור במקרא וכיצד הארגמן והתכלת קשורים למקום? וגם- סיור למיטיבי לכת באזור ערד בעקבות מלכי יהודה, שם נוכל לפגוש גם את מקום גילויים של חרסי ערד וגם את "הבית הערדי" המפורסם. אז קחו תרמיל, מקל, נעליים נוחות, מים והרבה מצב רוח טוב... וכמובן - את התנ"ך ובואו לטייל עמנו האזנה נעימה, יותם https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/12/metro-bible-travel1/

ילדים חיו בארץ ישראל בתקופת התנ"ך, זאת עובדה. למרות שהטקסט התנ"כי לא מרבה לעסוק בהם, הם גדלו ולמדו, יצרו, עבדו שיחקו והשאירו חותם התנהגותי, חומרי וסביבתי באתרים הארכיאולוגיים השונים במרחב. מה אנחנו יודעים על חינוך בעולם העתיק? האם היו בתי ספר? לוח וגיר? מחברות? מי דאג לחינוך הילדים וכיצד הדבר התבצע? ד"ר רונה אבישר לואיס עמיתת מחקר מאונ' חיפה, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטה העברית, מנהלת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, מחברת הספר "ילדי קדם", מבט ארכיאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל, בתקופת המקרא. מהי חיברות ואיך היא קשורה לעולמם של ילדי העולם העתיק? למה חשוב להבין את ההקשרים התרבותיים והמסורתיים של החברה בה חיו הילדים, על מנת לרדת לעומקו של התהליך החינוכי שעברו? במה דומים המשחקים של התקופה המקראית לתקופתנו אנו? מה ההבדל בין 'צעצוע' ל'משחק'? כיצד המשחקיות קשורה לחינוך ואיך חינכו ילדים דרך משחק? היכן נמצאו טביעות אצבע של ילדים? האם היה הבדל בין ילדי העשירים לילדי המעמדות הנמוכים? איך הדבר התבטא? מה קורה כשהילד מת? איך והיכן קברו ילדים בעולם בעתיק? האם אימצו ילדים בעולם העתיק? מה עשו הילדים בזמני מלחמה ועימות? האם ייתכן כי בעולם העתיק בוצעו מעשי קניבליזם בהם נאכלו ילדים? ומה לגבי הקרבת ילדים? על כל זאת ועוד בחלקה השני של השיחה אודות ילדי העולם העתיק. האזנה נעימה יותם https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/metro-bible-kids2/

כולנו היינו פעם ילדים. רובנו יכולים להצהיר כי גם בבגרותינו אנחנו ילדים בנפש. אבל מה אתם יודעים על ילדים בתקופת המקרא? שכן גם גיבורי ערש תרבותנו, גיבורי התנ"ך, בוודאי היו פעם ילדים. אך היות והטקסט המקראי לא מרבה לכתוב על הנושא, אין ברירה אלא לצאת לשטח ולחפור... מה יודעת הארכיאולוגיה לספר לנו על הילדים של ימי קדם? במה שונים הילדים שחיו במרחב בו אנו חיים כיום, לפני יותר מאלפיים שנה? או שמא הם דומים לילדים של זמננו, יותר ממה שניתן לשער? מה היו יחסי ההורים והילדים בעולם העתיק? האם ההורים אהבו ודאגו לילידהם כמו היום או שמגיל צעיר מאוד ראו בהם כ"מבוגרים קטנים" והתייחסו אליהם בהתאם? מה לגבי הריון ולידה בעולם העתיק? איך הם התרחשו ובאילו תנאים? כיצד היניקו וטיפלו בתינוקות? איך הילדים בעולם העתיק העבירו את הזמן? האם הם הלכו לבית הספר? האם היו להם משחקים? מה לגבי רפואת ילדים? כמה ילדים היו בממוצע למשפחה? האם היו הבדלים ניכרים ביחס למגדרים השונים בתקופת המקרא?? על כל זאת ועוד, בפרק זה בו אנו מארחים את ד"ר רונה אבישר לואיס עמיתת מחקר מאונ' חיפה, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטה העברית, מנהלת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, מחברת הספר "ילדי קדם", מבט ארכיאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל, בתקופת המקרא. הרי גם גיבורי הסיפור המקראי עברו ילדות מסוימת כנראה, מה בחר המחבר המקראי לכתוב על התקופות הללו במקרא? האזנה נעימה, יותם https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/22/metro-bible-kids/