Listen Now

בפרק זה ניסינו לסכם את הסדרה "הקיסר האדום" שפורסמה במשחק הגדול על סין, ומנסה להבין את הגיאו אסטרטגיה של סין ואת המהלכים שלה בעולם ומול ישראלSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

בפרק זה של הפודקאסט הלל גרשוני, דוקטורנט ללימודי תלמוד באוניברסיטה העברית התראיין אצל עו"ד תמיר דורטל על מערכת הבריאות הישראלית בעקבות מאמר שפורסם בכתב העת השילוח.למאמר לחצו כאןבמאמר הוא טוען  ש"כדי להבריא את מערכת הבריאות הממלכתית יש לשחרר אותה משליטת המדינה. זה אפשרי, חיוני ומציל חיים""אני הזקן הזרוק במסדרון, אל תבואו לבקר אותי", כתב ד"ר איתן חי־עם בטור ב'הארץ' בדצמבר 2018 "אני שוכב במסדרון במחלקה הפנימית", כתב חי־עם, "לא מגולח, מדיף ריח רע, עייף ורעב. שבוע ימים אני שוכב במסדרון שמעולם לא כיבו בו את האור. אני מבין, באמת מבין, אי אפשר לכבות את האור, כי האחיות צריכות לרוץ בלילה מחולה לחולה. שבוע ימים אינני מצליח להירדם". "ימיי ספורים", מסיים חי-עם, וחותם: "הזקן במסדרון, ליד 'החדר המוגבר'".💰💰💰 http://bit.ly/mashma נשמח לעזרתכם בכיסוי העלויות הרבות שבהפקת הפודקאסטהפודקאסט זמין בכל הפלטפורמות - ספוטיפיי, אייטיונס, פודקאסט אדיקט וכו'Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

פרק חדש של הפודקאסט בו תמיר דורטל מארח את מייקל אייזנברג, אחד המשקיעים הבולטים בהיי-טק הישראלי - מהמשקיעים הראשונים ב-WeWork Lemonade על חברות מצליחות רבות נוספות ושותף בקרן ההון-סיכון Aleph . בנוסף לפועלו בתחום ההיי-טק, אייזנברג מכהן כחבר בדירקטוריון של ישיבת ההסדר הר עציון וכן כחבר הנהלה ודירקטור של ארגון השומר החדש. אייזנברג הוא סופר ובעל בלוג (לינק למטה) שהספיק לפרסם כבר שני ספרים - ״בן ברוך, עיונים בסוגיות בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות״ (2016) ו-״ככה יעשה ליהודי: קריאת השכמה בראי מגילת אסתר״ (2017) לקראת צאתו הקרוב של ספרו השלישי - ״עץ החיים והכסף״, אשר יושק השבוע בתל אביב אייזנברג ממחיש את הדרך מלאת התבונה בה הוא בוחן את הסיפורים העולים מתוך הטקסט המקראי דרך עיניים ריאליסטיות פקוחות לרווחה באופן השוזר את אותם סיפורים אשר אנו מכירים מהפולקלור היהודי במה שידוע לנו על טבע האדם והכלכלה וגורם לנו להבין שיש עקרונות על-זמניים שכנראה נכונים גם לגבי ימינו אנו. אייזנברג לוקח אותנו למסע אל פרס של ימי אחשוורוש וגורם לנו לראות את מגילת אסתר כפי שמעולם לא ראינו אותה; מה הקשר בין התבוללות, אנטישמיות והמצב הכלכלי בעולם ואיך כל זה מתגלה בסיפור המגילה? אילו הקבלות אפשר להעלות גם למצב בו אנו נמצאים היום? האם מרדכי עשה כל אשר ביכולתו למנוע הרג של יהודים והאם מפרס של אחשוורוש ועד מרד גטו ורשה למדנו את הלקח? אייזנברג גם מספר על ספרו החדש (״עץ החיים והכסף״) בו הוא מנתח את פרשות השבוע מנקודת מבט כלכלית; מה הקשר לדוגמא בין רכישת מערת המכפלה על ידי אברהם לתורת המשחקים? הצטרפו לשיחה על הערך שיש לחברה ולאנושות בכללותן בחיזוק הזהות של כל דת או תרבות (והיהודית בפרט), לדיון בנושא חינוך ילדינו והדרכים בהן נוכל להגיע לשגשוג כלכלי, חברתי ולאומי. ----הבלוג של אייזנברג: ״שישה ילדים ועבודה במשרה מלאה״ - https://aleph.vc/@mikeeisenbergהורדה ישירה:https://www.buzzsprout.com/278171/1735207-16.mp3?blob_id=5042587&download=trueקישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

הסיפור הראשון כמעט בתנ"ך, מציג לנו זה כנגד זה את עובדי האדמה מול רועי הצאן. אלו שני צדדים ושתי השקפות מוסריות, שילוו אותנו עמוק לתוך התנ"ך. יורם חזוני במאמרו הנפלא "המוסר של רועי הצאן", טוען שהיהדות בבסיסה בחרה בצדם של הרועים, ולא בכדי רבים מאוד מאבות וממנהיגי האומה היו רועי צאן.בפרק משותף של 'מה שלא סיפרה לי הגננת' ו'על המשמעות', סקרנו את התזות המרכזיות של המאמר, החל מקין והבל, המשך באברהם וביוסף וכלה במשה (ובסוקרטס..). הצגנו את שיטתו של יורם חזוני, הסכמנו איתה לפרקים וחלקנו עליה גם, ובעיקר ניסינו להבין לעומק מהו המוסר של רועי הצאן / האאוטסיידרים / הנביאים והמתבוננים מבחוץ – ובאיזה קונטקסט צריך לתפוס את המוסר הזה בתהליך של חזון בניית הממלכה העברית שמציג התנ"ך.פרק מרתק ומעשיר ששילב תנ"ך פילוסופיה ומוסר.Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

כבר קרוב לשנה שעו"ד מאיר רובין קורא לקבוע יעד לאומי: ישראל עם אפס הדבקה בקהילה.בפרק מסביר מאיר את הסכנות, ניהול הסיכונים הלאומי, איך נלחמים בנגיף וכמובן איך מגיעים לאפס הדבקה בקהילה.את החשש מהנגיף מדגים רובין באמצעות האנלוגיה הבאה:"תארו לכם נגיף חדש ומדבק, שאצל חלק מהנשאים גורם לחום, כאבי גרון וכאבי ראש, החולפים מאליהם בתוך מספר שבועות. אתם כבר מכירים כמה אנשים שנדבקו, ובסך הכל הם בסדר גמור. למעשה, הדרך היחידה לזהות בוודאות נשאים או מחלימים היא בדיקת מעבדה מורכבת. איזה מאמץ הייתם עושים כדי לא להידבק?התסמינים שתיארתי הם אלו של נשאי HIV חדשים.  אם נגיף הקורונה ונגיף HIV הגורם לאיידס היו מופיעים יחד בסוף 2019, היינו רואים עד היום אפס אשפוזים ומקרי מוות מ־HIV. נכון, אפס עגול, שכן HIV גורם לחלק מהנשאים מחלה קלה שחולפת במהירות ללא טיפול, והפגיעה החמורה במערכת החיסון המכונה "איידס" מופיעה בדרך כלל רק 5 עד 15 שנה מאוחר יותר. נגיף הקורונה החדש, לעומת זאת, כבר המית יותר מחצי מיליון אנשים בתוך חצי שנה. כך שאנחנו יודעים שנגיף הקורונה החדש הורג קשישים וחולי סוכרת מהר, אבל אנחנו לא יודעים עדיין את מי הוא הורג לאט ואיך."עו"ד מאיר רובין מכהן כמנכ"ל פורום קהלת, בשנה האחרונה עוסק רבות במשבר הקורונה ובדרכי ההתמודדות עם הנגיף.Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

זהו פרק יחודי.התבקשתי על ידי מאזינים לחוות דעה על אירועים אקטואלים מזווית אידיאולוגית ועמוקה.ניסיתי, והתייחסתי לשני פרקים של הפודקאסט המעולה, עושים חשבון של אטילה שומפלבי ופרופ' עומר מואב, לנאום של ראש הממשלה נתניהו אצל יונית לוי ואי אפשר בלי טוקוויל,האזנה נעימה,תמיר דורטלSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

ממה מתפרנסים הפלסטינים?למה עדיף לקחת רו"ח משכם, ולא מירושלים?כיצד מחיר הנפט התנודתי משפיע על מדינת הרווחה הסעודית?ד"ר יוסי מן הינו עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבין תחומי הרצליה. מתמחה בשוק הנפט במזרח התיכון ובחברה וכלכלה במדינות המפרץ הפרסי. סיים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת בר אילן והמשיך ללימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת אוקספורדSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

אם יש מי שלוקחת חלק פעיל במשחק הפוליטי בצורה כזו שמאיימת על יציבות המשטר כולו, הרי שזו התקשורת הישראלית. את העובדות המגבות את הטענה הזו אפשר למצוא למכביר בספר המטלטל ורב-העניין מאת חנן עמיאור - "הסדנה להנדסת תודעה", שראה אור בהוצאת סלע מאיר.  אמנם ידענו שהתקשורת לא בדיוק מדווחת אמת גם לפני ספרו המשובח של עמיאור, הרבה בזכות עבודתו כעורך ראשי של אתר ביקורת התקשרות פרספקטיבה. אבל פרסום הספר, הפרטים הרבים וניתוחי המקרה שבו ובמיוחד עיתוי צאתו לאור עם תחילתה של שנת בחירות נוספת ואיתה שלל מניפולציות תקשורתיות חדשות - חשפו עד כמה משחקת התקשורת תפקיד משמעותי. מי שבטוח שהתפקיד הזה שהתקשורת משחקת במאבק בין הקבוצות בישראל הוא הרסני ומסוכן לדמוקרטיה שלנו הוא הסופר, הפובלציסט, יועץ התקשורת ואיש הימין המוערך ארז תדמור, מי שגם התייחס בספרו שלו לסוגיה ועוסק בה רבות. Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

בפרק זה עו"ד תמיר דורטל אירח את פרופ' רות וייז בעקבות ספרה פרדוקס הפוליטיקה היהודית."אני מרגישה לפעמים שתחום המחקר האמתי שלי הוא תולדות הטעויות היהודיות. הידיעה מה השתבש בעבר היא ההכשרה החשובה ביותר שלי לכתיבה ספר על היהודים והכוח"רות היא פרופסור אמריטה לספרות יידיש וספרות משווה באוניברסיטת הרווארד וזוכת מדליית מדעי הרוח האמריקאית מטעם הנשיא גו'רג בוש, רות היא הוגת דעות, סופרת, חוקרת ובלשנית יהודייה אמריקאית. לאחרונה יצא בתרגום לעברית ספרה "פרדוקס הפוליטיקה היהודית", ספר העוסק בשאלת האנטישמיות- מושג שאנו מרבים להשתמש בו, אך האם אנו מבינים אותו כראוי? ובכן, נדמה שלרב לא. בתשובה לשאלה מתי כתבה את הספר אומרת רות: "זהו ספר שכתבתי כל חיי". ואכן הממצאים קשורים בהיסטוריה כמו שהם קשורים בימינו היום. החידוש המאלף והמקורי של פרופ' וייס, הינו הבחנת האנטישמיות כדבר פוליטי מיסודו. התארגנות פוליטית-אידאולוגית שלדברי רות "היא המצליחה ביותר מכל האידאולוגיות וה-'יזמים' שצמחו המאה ה-20" , למה זה כך? מה האנטישמיות 'פותרת' למי שחובר אליה? האם יש לכך פתרון? ואיך ראוי שהיהודים יתמודדו עם האנטשימיות? על כל אלו ביקשנו לשאול את רות בפודקאסט 'על המשמעות'. בליל הסדר נאמר ש״בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם", נדמה שאף פעם לא התנדב איש להסביר מדוע בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו? את פרופסור רות וייס השאלה הזאת העסיקה כל חייה, לדבריה: "העובדה שלא תמיד הציל אותנו הקדוש ברוך הוא מידם של העומדים עלינו לכלותינו לא הייתה הבעיה האמתית שלי, מפני שלא לי לדעת את דרכי האל. אך מדוע קמים בכל דור בני אדם המתאווים להשמידנו – את זאת, ידעתי, אני נדרשת להבין, כי לכל עניין אנושי יש הסבר. ויום אחד החלטתי שאיני רוצה לשוב ולדקלם את המילים הללו בלי לדעת איך זה קרה ולמה"." 'השאלה היהודית' היא בעצם שאלה על האנשים ששנאתם ליהודים היא העיקרון הפוליטי המארגן שלהם, ושתוקפנות זו... מאיימת עתה לא על היהודים לבדם אלא על העולם כולו. גם בפוליטיקה יש איזה זן של אפקט הפרפר, המקנה לתופעה מקומית, זניחה לכאורה, השפעה במעגלים מתרחבים כאדוות. האנטישמיות היא הפרפר שמשק כנפיו מחולל סופת הרס המוני. בעיניי, אין זה קשה כל כך להבין את הא-סימטריה הפוליטית שבין היהודים לבין העומדים עליהם לכלותם; אך (יש) אלה היראים מפני משא המציאות ומתקשים להישיר אליה מבט. לא אליהם מכוון ספרי, אלא אל אופטימיסטים כמוני המעדיפים את המציאות, מדכדכת ככל שתהיה, על פני הבורות ועל פני ההונאה העצמית"."לפני כמה שנים צלצל אליי ידיד ועמית ישראלי, שהיה לי ויכוח ארוך יומין איתו על הסכמי אוסלו. ״את צדקת ואני טעיתי״, הוא אמר. ומיד תהה: איך קרה שהיטבתי ממנו, החי בישראל ועוסק בחקר הפוליטיקה שלה, להבין את מצבה הפוליטי של ישראל? ״זה מפני שאני מכירה את ספרות היידיש״, שלפתי מיניה וביה, ורק אחר כך הבנתי את תשובתי זו. ההתמחות הרלוונטית ביותר שלי לכתיבה על הנושא היא מחקריי על ספרות יידיש במאתיים השנים האחרונות, בהקשרה האירופי ועל רקע המודרניזציה של העם היהודי. תהליך זה האחרון חולל שיח שהוא מן התוססים והחכמים שהתרבות היהודית הניבה אי פעם – שיח שבו מוחות שחודדו בישיבה והוספגו בסוגיות תלמוד מתפזרים לאלף כיוונים, מהקומוניזם המהפכני עד לתנועת המוסר או לפרישות הדתית נוסח ברסלב. הרעיונות החדשים שבעבעה היידיש רבים אפילו מחברות ההזנק בישראל של ימינו. לדעתי, דורנו הוא הדור בר המזל ביותר בתולדות עם ישראל. בתנ״ך מופיעים כמה וכמה נסים המיוחסים לכוח עליון מפני שאי אפשר להסבירם על פי חוקי הטבע וידיעות המדע. גדול מכל הנסים הללו הוא בעיניי חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל, באותו עשור שמיליוני יהודים הובלו למוות באירופה. יסודותיה של מדינת ישראל הונחו בידי אותו עם שנפל קרבן לנאציזם, ואף כי יד הנאציזם גברה הציונות נותרה אחריו וקוממה רבים מניצוליו. בעידן המודרני מצליחים היהודים לחולל נסים אנושיים"פרופ' וייס זכתה בשנת 2007 זכתה במדלית מדעי הרוח האמריקאית, בה זכו תומס סואל, ג'ון רולס, אלי ויזל, גרטהוד הימלפרב, הבמאי סטיבן ספילברג, ברנרד לואיס ואלן בלום.Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

בפרק זה של הפודקאסט אירחנו את ד"ר עמנואל נבון על שיטת הבחירות של ישראל."המשבר הפוליטי הנוכחי, המאופיין על-ידי אי-יכולת להרכיב ממשלה וסיכון לבחירות שלישיות תוך פחות משנה, מעלה את שאלת הצורך לשנות את שיטת הממשל, או לפחות את שיטת הבחירות בישראל. אך האם התיקו הפוליטי הוא אכן פועל יוצא של שיטת הממשל בישראל, והאם התיקו לא היה מתרחש אילו הייתה למדינה שיטה אחרת? התשובה שלילית. שיטת הממשל אינה זקוקה לרפורמות גורפות, אלא לשני שינויים שמטרתם לחזק את הקשר בין בוחר לנבחר, באמצעות רשימות פתוחות, ולהוסיף ודאות במערכת שיקולי הבוחר, באמצעות הסכמי עודפים רב-מפלגתיים.שיתוק ומשברים פוליטיים פוקדים גם מדינות בעלות שיטות ממשל ובחירות שאחדים מבקשים לייבא לישראל. השלטון הנשיאותי של ארה"ב נתון בעימות בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת; הממשל של פרו משותק לאחר שהנשיא פיזר את הקונגרס שהדיח אותו. בריטניה, בעלת שיטת בחירות שיוצרת מערכת דו-מפלגתית נמצאת במשבר פוליטי בשל הברקזיט. בבחירות האחרונות בקנדה (שמתנהלות לפי השיטה הרובנית הבריטית), קיבלו השמרנים יותר קולות, אך פחות מושבים מהליברלים שלא השיגו רוב.ישראל יכולה ללמוד הן מכשלים של שיטות אחרות והן מהרפורמות הכושלות שלה עצמה. הבחירה הישירה של ראש הממשלה פגעה בתמריץ להצביע לאחת משתי המפלגות הגדולות, והחלישה את ראש הממשלה מול קואליציות מפולגות וסחטניות. העלאת אחוז החסימה צמצמה את האופציות הקואליציוניות של ראש הממשלה, והגבירה את כוח המיקוח והסחיטה של המפלגות הבינוניות. אין להסיק מהכישלונות שיש להימנע מרפורמות באופן עקרוני, כפי שאין להסיק מכשלי שיטות אחרות שהשיטה בישראל מושלמת, והיא לא.ישראל זקוקה לשני שינויים בשיטת הבחירות שלה. השינוי הראשון הוא מעבר לרשימות פתוחות. שתי הדרכים שבהן מפלגות קובעות את רשימותיהן לכנסת בעייתיות: בשיטת המינוי האישי ע"י ראש מפלגה, חייבים הח"כים דין-וחשבון רק לאדם אחד, בעוד בשיטת הפריימריז על המועמדים ליישר קו עם קבוצות מתפקדים וקבלני קולות במקום להיבחר עניינית לפי מצע והישגים. בשתי שיטות אלו הח"כים אינם חייבים דבר לבוחריהם, כי הם לא נבחרים על ידם.ניתן לצור קשר ואחריותיות בין בוחר לנבחר באמצעות "פתיחת" הרשימות ביום הבחירות: הבוחר יבחר הן במפלגה וגם במועמדים שהוא רוצה לקדם בראשה. שיטה זו נפוצה במדינות הדמוקרטיות (18 מתוך 21 מדינות ה-OECD נוהגות בה), ורק מיעוט של מדינות בעלת שיטת בחירות יחסית – שישראל בתוכן – עדיין חוסמות את רשימותיהן מדין הבוחר.השינוי השני הוא הסכמי עודפים רב-מפלגתיים. כיום, הסכמי עודפים נחתמים בין שתי מפלגות בלבד. ניתן להרחיב הסכמים אלו לגוש של מפלגות, באופן שיצמצם את אי-הוודאות של הבוחר. בברית בין-מפלגתית, הקולות ה"מבוזבזים" (קולות המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, וגם עודפי קולות שלא מספיקים כדי להוסיף מושב למפלגות שכן עברו את אחוז החסימה) נתרמים אוטומטית למפלגה הגדולה בברית. כמו כן, כל המפלגות בברית מחויבות להמליץ על ראש המפלגה הגדולה בברית, לראשות הממשלה. מנגנון זה מקל את קבלת ההחלטות של הבוחר, אשר ידע שקולו לא ילך לאיבוד גם אם הוא יבחר במפלגה קטנה, ואשר ידע בוודאות לאיזה מועמד לראשות הממשלה מחויבות המפלגות המבקשות את אמונו.יש לקוות שתוקם בקרוב קואליציה רחבה אשר תקדם את שתי הרפורמות הנ"ל, בשיתוף-פעולה עם כל מי ששם את ישראל לפני הכול."פורסם בגלובסSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

מי הבוס, השר או היועץ המשפטי שלו?האם תפקיד היועמ"ש במשרד ממשלתי, צריך להיות תפקיד פוליטי? האם הוא כבר פוליטי?מי קובע מהו "האינטרס הציבורי"? היום בפודקאסט "על המשמעות" מתארח גיל ברינגר, יועצה המשפטי של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד. ברינגר הינו דוקטורנט לתואר שלישי באוניברסיטה העברית החוקר את תחום החקיקה הפרסונאלית בארצות הברית. והיום הוא שוחח איתנו על מעמד היועץ המשפטי לממשלה.התרחבות סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה אינן נשארו תחת ייעוץ גרידא, כנהוג בשאר מדינות העולם. במרוצת השנים, סמכויות היועץ המשפטי לממשלה הרקיעו שחקים, בכך שדעתו של היועץ המשפטי לממשלה הפכה למחייבת ולא מייעצת. היועץ כופה את עת העמדה אשר תוצג בפני בית המשפט, למרות שהיא שונה מעמדת המקור של הממשלה "הוא מחליט על איזה עמדה שהוא רוצה כעמדת הממשלה, למרות שראש הממשלה בפועל, בין אם רבין או נתניהו, לא משנה מה ראש הממשלה הפרסונלי חושב או מה החלטת הממשלה חושבת באופן מוסדי - חשוב מה היועץ המשפטי לממשלה חושב וזאת תוצג בפני בית המשפט".האם עמדת היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את השרים? גיל הבהיר כי כפיפות הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה הינה פגיעה חמורה בעקרונות הדמוקרטיה וביכולת הממשלה למשול. גיל הציג אירוע בו דעתו של היועץ המשפטי לממשלה גברה על הממשלה מכוח דין שאינו קיים:  " רבין ביקש להציג את עמדת ראש הממשלה כפי שהיא, לא לפטר סגן שר שהוגש נגדו כתב אישום, דבר סביר והגיוני, אבל חריש מציג עמדה הפוכה. אמנם ראש הממשלה לא חייב לפטר סגן שר כי החוק לא מחייב, אבל אני כיועץ משפטי אובייקטיבי חושב שהדבר סביר וראוי".קישורים לכלל הפרקים במספר פורמטים:האזנה ישירה:https://katzr.net/ef04f3הורדה ישירה:https://katzr.net/4edb6bקישור Itunes:https://katzr.net/4a1162קישור castbox:https://katzr.net/939a7fקישור Spotify: https://katzr.net/b94af2Telegram@alhamashmautSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

מי תורם יותר גברים נשים?דתיים חילונים?שמאלנים ימנים?מה מוביל אדם לתרום?מה החשיבות של חברה אזרחית?Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

בפרק זה משה גרין ועו"ד תמיר דורטל נפגשו עם פרופ' יורי פינס.פרופ' פינס עומד בראש מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית, המקדם את סין ברחבי העולם.בפרק זה דיברנו על יחסי החוץ של סיןהאם ישראל צריכה להחליף את ארה"ב בעלת בריתה האסטרטגית בסין, או שעליה לדבוק בארצות הבריתמה מטרותיה של סין בזירה הבינלאומיתאיך מבינים בסין את מושג זכויות האדםוהאם עלינו לפחד ממנה בבואנו לקנות טלפון חכם ובבניית נמל חדש לחיפההאזנה נעימהSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל אירח את הלל גרשוני חוקר בפורום קהלת על ההתחממות הגלובלית והעתיד של כדור הארץבשנה האחרונה ירדו פליטות הפחמן, אך את כדור הארץ זה לא מדגדג.לפני פרוץ הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית, אומנם החיים היו קצרים, עלובים וחייתים, אך בסופו של דבר לא פלטנו כל כך הרבה פחמן. אבל כן שרפנו עצים, המון עצים! נדיר למצוא עצים עתיקים מהסיבה הזו..לכדור הארץ מחזורים של התחממות והתקררות שאינם קשורים לבני אדם. אך האם מעבר לזה יש מגמה נוספת שבני אדם תורמים לה ללא קשר למחזורים אלו? יש הרבה מאוד אנשים שמתפרנסים מהסוד שהוא חוסר היעילות של אנרגיה סולרית.  הרבה מאוד מהתחום של אנרגיה מתחדשת הוא תחום של כרוני-קפיטליזם מובהק - עושים הון על גבם של אחרים.עבור תחנת אשלים התחייבה מדינת ישראל שלם 84 אגורות לקילווט שער שבפאנלים סולריים בדרכך כלל מדובר בכ20 אגורות, זה תעריף מאוד יקר, והטכנולוגיה עצמה מיושנת מאוד. איך זה מבטיח את העתיד שלנו?אם אתה משלם הרבה ולא מקבל כלום - אתה בבעיה. והתחום של אנרגיה חלופית הוא כזה.אומרים שכדור הארץ בדרך לשינוי אקלים דרסטי, האם מדובר בדבר טוב או רע? מי אמר שהתחממות זה רע? אולי זה לא נוח, אבל אנחנו חיים עם זה.אם נסתכל על המצב כיום לעומת לפני 100 שנה, פני המים עלו בכמה עשרות סנטימטרים - ובאופן כללי אנו חיים במצב לא רע בכלל, מה שהורג אותנו דווקא זה לדוגמא ווירוסים.בתחילת המאה 20 מתו המונים בבצורות(ברוסיה והודו לדוגמא) כיום כמעט ואין מתים כלל. בעצם הקידמה היא שאיפשרה לנו הגנה מפני האקלים.אנשים צריכים משהו להאמין בו, אם אין דת בסיסית תהיה דת אחרת.Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

בפרק זה של הפודקאסט תמיר דורטל ראיין את עקיבא ביגמן, עיתונאי בישראל היום.הם שוחחו על אובדן המשילות בכל רחבי הארץ - בנגב, בגליל, בירושלים המזרחית, ביהודה ושומרון, וניסינו להבין מדוע המדינה לא מצליחה לאכוף את החוק במקומות שקשה לה, ונטפלת תמיד לאלה שממילא מצייתים לו.האזנה נעימהSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

משמעותו המקורית של המשפט "מי ישמור על השומרים" הוא - שכל אחד צריך פיקוח, גם השומרים עצמם. אצלנו קיימים פוליטיקאים שמצאו פרשנות חדשה למשפט - יש לשמור על השומרים מכל משמר, או חלילה איזשהי ביקורת או איזון על כוחם.בשיחה עם אהרן גרבר אנחנו מנסים להתחקות אחר הכח שקיבל לידיו בית המשפט העליון, האם הוא מבוסס חוק או האם הוא מבוסס על כלים כמו "מנהג חוקתי" הנתון לפרשנות?Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

שלום וברוכים הבאים לפודקאסט על המשמעות, בפרק תמיר דורטל אירח את אחד הרפורמטורים האסרטיביים שקמו למדינת ישראל, חיים רמון.רמון כיהן כיושב ראש ההסתדרות וכמשנה לראש הממשלה ובתפקידים בכירים נוספים, ובשיחה זו עסקנו בשאלות הבאות:האם חוק השליש הוא מוסרימה הרפורמות הבאות שצריכות לקרות בהסתדרותמה הדרך הכי טובה להשפיע על הפוליטיקה, מבפנים או מבחוץהאם המודל הראוי של מדינת ישראל הוא אמריקה או שוודיהומדוע שיטת הוואוצ'רים מתאימה לדעתו לא רק בבריאות אלא גם בחינוך מחיר מיוחד למאזיני על המשמעות על ספרו החדש של רמון:קוד קופון - הקופון מקנה הנחה של 40%.קוד הקופון הוא 5330 https://www.ybook.co.il/book/7824/דעות פוליטיותמה הופך אותך למרכז שמאל אם בדברים המשמעותיים אתה בדעות של הימין  (מערכת המשפט, הסתדרות וכו').איך מתנהל בית משפט לחוקה ראוי  (כמו בגרמניה)מה מניע אותך היום? מה גורם למישהו שניהל תקציבים של מליארדים לקום בבוקר?האם הציע קופות החולים אמור לגדול מתי שהוא או שמא מסיבות כלשהם השוק קפוא?איך קרה שאיש שבא מהשמאל העמוק (הרי הוא אחד מאדריכלי אוסלו) פתאום מוצא את עצמו בלב הקונצנזוס של הימין?האם זה הימין ששינה כיוון או שזה השמאל שאיבד כל כיוון?איזו עמדה ייחודית בשמאל עדיין משאירה אותו (לפי הצהרותיו) כתומך באחת ממפלגות השמאל בריאותאם הוא לא היה כובש את ההסתדרות, האם הוא חושב שהיה נחקק חוק בריאות ממלכתי?מה הרפורמה שהייתה בקופח כללית, ומה היה ההבדל המוסדי בינה לבין מכבי, למה היא כמעט פשטה רגל? (בלינסון סיפור על יולדת, ניתוח)מה סל הבריאות בישראל, מה ככ טוב בו? הסתדרותאם הוא היה ממשיך עוד שנים בהסתדרות, איך היא הייתה נראית? איזה רפורמות עוד צריכות לקרות בהסתדרות?למה מאז אותה רפורמה, התקשינו לראות רפורמות כל כך משמעותיות, שכוללות חקיקה ראשית?למה היה צריך להשתלט על ההסתדרות בשביל לקדם רפורמות, חשבתי שהכנסת היא המקום לשינוי מוסדי בישראל (השמאל מאמין בשינוי בעלי התפקידים על מנת לקדם רפורמות והימין בשינוי התמריצים – הלכת והכל נשאר כמו שהיה)האם צריך לחקות את שיטת הבריאות בישראל גם בתחום החינוך?למה צריך התערבות של מעבידים בתחום הבריאות?בקשר להסתדרות - מה לדעתו צריכים להיות המהלכים הבאים ואיך להשיג אותם?אפשר לשאול אותו האם לדעתו השחיתות לא מובנית בתאגידים כאלה, ואם לא, אז איך הוא מסביר את העובדה שמרבית (אם לא כל) ארגוני העובדים מלאים בשחיתות ופוגעים בציבור הרחב שאינו משתייך אליהם?  (חופש מידע)למה למרות השחיתות המובנית הזו עדיין יש בעיניו חשיבות להחזיק את הארגונים האלה?אחרי שפירקת את ההסתדרות מהכוח המרכזי שלה קופח כללית אמרת שבזה הצלת את ההסתדרות, אז נשמע שזה טוב בעיניך להציל את ההסתדרות. זו עדיין דעתך שההסתדרות היא ארגון חיובי?האם לדעתך יש הצדקה לחוק שמספיק שליש מהעובדים כדי לחייב את כולם להתאגד , אם לא איזו צורת כניסה של מקום עבודה התאגדות היא סבירה.Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

 אלעד מלכא הוא חבר מועצת עיריית ירושלים, חבר תנועת "הליכוד", מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, מרצה לכלכלה במכינות קדם צבאיות וכותב קבוע באתר "מידה".עו"ד תמיר דורטל ראיין את אלעד ודיבר אתו על סוגיית הרשויות המקומיות בישראל. אלעד מגדיר את תפקיד השלטון המקומי כגורם המבצע של הממשלה:"הממשלה לא יודעת לבצע דברים בעצמה. את הפרויקטים שהממשלה מחליטה עליהם מבצע השלטון המקומי"לאלעד ישנה ביקורת רבה על תפקוד מרבית הרשויות המקומיות בישראל. טענתו המרכזית היא: "מרבית העיריות והרשויות המקומיות לא מסוגלות לעמוד לבד על הרגליים מבחינה כלכלית. הרשויות מוציאות על כל אזרח יותר ממה שהם מקבלות מהארנונה. למעט פורום 15 הערים הגדולות, שאר 255 הרשויות המקומיות בישראל מקבלים תקציבים מהמדינה. או שרק הממשלה יודעת לנהל פה או שהשיטה דפוקה ".חלק מהביקורת של אלעד מופנית גם למועצת העיר בה הוא מכהן:"בניגוד לתל אביב, תושבי ירושלים לא מקבלים אותו מענה על הארנונה שלהם. בתל אביב ברור שהתושבים מקבלים שירותים ותשתיות שוטפות. בירושלים, ע"פ התקציב השנתי, כל כביש צפוי להיות מרובד מחדש כל 100 שנים".אלעד חושב שבניגוד לשלטון הארצי בו קיימת יותר פוליטיקת זהויות, בשלטון המקומי הציבור מצביע יותר לפי אידאולוגיות וצרכים. טענתו היא: "אני לא נבהל ממציאות של ראשי רשויות ערבים. אנו מבזרים סמכויות לשלטון המקומי כדי שיהי יותר קשר בין השלטון לשולחיו. העיקר שהם נותנים שירות טוב לתושבים. צריך פשוט לעודד מצב בו הציבור יעניש ראש עיר שלא מתנהל נכון כלכלית.לינק להורדת הקובץ למחשב  Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

השבוע בפודקאסט "על המשמעות" תמיר דורטל מארח פרופ' אבי בל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן,  אחד המומחים הגדולים ביותר בתחום המשפט הבינלאומי.בשיחה של עו"ד תמיר דורטל עם פרופ' בל נלמד על המקורות של "המשפט הבינלאומי" ונקבל תשובות על כמה שאלות שמטרידות את כולנו בנוגע ל "משפט הבינלאומי".האם ישראל מחויבת לספק חשמל לעזה כשמעזה יורים טילים על אזרחי ישראל?האם זה נכון שלפי המשפט הבינלאומי אסור לירות על צנחנים?מהו בעצם ה"משפט בינלאומי"? האם כל המדינות חתומות על מסמך כלשהו?האם ה"משפט הבינלאומי" כתוב במקום כלשהו?האם כל המדינות בעולם מחוייבות לעמוד ב"משפט הבינלאומי"?האם כל המדינות מקיימות את ה"משפט הבינלאומי" כמו ישראל?הצטרפו אלינו בשיחה המרתקת הזו כדי לדעת יותר על המשפט הבינלאומי ולשמוע את התשובות לשאלות שתמיד שאלתם בנושא.Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)